בשנה האחרונה חלה התקדמות גדולה במודעות הציבור לבעיית דליות הורידים.
ראשית, האבחנה מדוייקת ומסתמכת על ממצאי דופלקס (אולטרא-סאונד) ולא רק על הסתכלות חיצונית. שנית, ההבנה שמדובר בבעיה רפואית שיש לה היבט אסטטי אך זו בודאי לא רק בעיה אסטטית.
דליות הורידים גורמות לחום מקומי ברגליים, גירוד, נפיחות, לעיתים כיווצי שרירים, רגל כבדה ועייפה ולעיתים כאב. תופעות אילו (או מה שקיים מהן) מחמירות בקייץ (לעומת החורף), בערב (לאחר יום שלם על הרגליים), בעמידה ממושכת (לעומת הליכה) ובנשים בתקופת המחזור. חוסר התייחסות ואי טיפול יגרמו לבצקות ושינויי צבע בעור. העור מקבל גוון חום כהה (לא שחור – פיגמנטציה) והרקמות התת עוריות נעשות נוקשות (ליפודרמטוסקלרוזיס). בהמשך יכולים להופיע סיבוכים כמו דלקות או חסימות (קרישי דם) של הורידים, דימום ואפילו פצעים קשיי ריפוי (כיבים – Ulcus cruris).
שלישית, הטיפולים החדשניים הינם זעיר פולשניים (יחסית לניתוח הותיק), ניתנים לביצוע במקביל בשתי רגליים (בניגוד לניתוח הותיק שמבוצע רק ברגל אחת), מאפשרים החלמה וחזרה מהירה לתיפקוד מלא (יחסית לניתוח) ותוצאותיהם לטווח רחוק טובות לפחות (ולרוב אפילו טובות יותר) כמו תוצאות הניתוח הותיק.
הזרקת קצף מונחית באולטרא-סאונד, שהינה טיפול כימי, מבוצעת ללא כל הרדמה אך כוללת מספר ביקורים וטיפולים. טיפול בלייזר או בגלי רדיו, טיפול בעזרת חום, מבוצע בהרדמה מקומית והינו למעשה טיפול חד-פעמי. לאחרונה מנסים בעולם ובארץ טיפול נוסף בעזרת חום המבוצע על ידי אדי מים.
אין כל הבדל בביצוע הטיפולים בחורף לעומת הקייץ. יש המעדיפים לבצע טיפולים בעונת החורף – כאשר לא חושפים את הרגליים בזמן או מיד לאחר הטיפול. לכן ריבוי הפונים החדשים לטיפולים דוקא כעת כאשר החורף הגיע גם לארצנו.